אני סטודנט שנה שלישית למדעי החברה, ויש דברים שלמדתי לא מההרצאות – אלא מהחיים עצמם. למשל, איך לבחור כובע שלא יגרום לך להיראות כאילו אתה בדרך למסיבת תחפושות, או איך להרכיב הופעה שאתה באמת מרגיש בה אתה. איכשהו, כל זה התחיל ברגע קטן אחד בתחנה המרכזית של ירושלים, באמצע דצמבר, כשחבר שאל אותי: "תגיד, למה אתה תמיד נראה כאילו אתה שוכח משהו על הראש?"
הוא לא טעה. במשך שנים הייתי מאלו שתמיד ממהרים, עם קפוצ'ון, תרמיל כבד וחיוך מנומס. ואז, במקרה ממש, מצאתי באינסטגרם פוסט של מישהו עם כובע שטוח, חולצת פלאנל פתוחה מעל טי־שירט לבנה, ונעלי סניקרס פשוטות. סגנון כזה שהוא גם קליל וגם מגובש. חיפשתי בתגיות – וראיתי שזה של Brixton.
נכנסתי לאתר של brixton hats. לא תכננתי לקנות, סתם מתוך סקרנות. אבל תוך פחות מחמש דקות כבר מצאתי את עצמי עם לבטים בין שני דגמים – כובע פדורה בגוון זית או כובע מצחייה עם טקסטורה מחוספסת. בסוף הלכתי על השני, כי הוא הרגיש לי קצת פחות "מתאמץ" ויותר אני.
מהרגע שהוא הגיע, הוא פשוט השתלב לי בלוק. אני לא יודע אם זה הצורה, החומר או העובדה שזה כובע שלא מתכווץ אחרי פעם אחת בכביסה – אבל משהו בו פשוט עבד. הבנות בקמפוס שמו לב, אפילו המרצה שלי במדיה חזותית אמר פעם "הופעה חכמה היום". וזה גרם לי להבין שזה לא רק כובע – זו אמירה קטנה של סגנון.
הכי כיף ב־Brixton זה שהם לא עושים רושם שהם מנסים יותר מדי. זה לא זועק "מותג", לא מרגיש פלצני, וזה בדיוק מה שסטודנטים מחפשים היום – משהו שנותן תחושת ייחוד בלי לגרום לך להרגיש כמו דוגמן שנכנס בטעות להרצאה של פילוסופיה.
הכובע הזה הפך לחלק בלתי נפרד ממני. בבקרים שאני לא מספיק לסדר את השיער – הוא מציל אותי. כשאני יוצא לקפה עם חברים או אפילו לדייטים – הוא נותן לי ביטחון, בלי שאני צריך לחשוב על זה. ואם אתם שואלים אותי? כל אחד צריך פריט אחד בארון שנותן לו את ההרגשה הזאת.