בתור בלוגר שחוקר את הסיפורים שמסתתרים מאחורי מותגים, אני תמיד מחפש את הרגעים הקטנים שמגלים את הנשמה של מוצר. לא את האריזה המבריקה על המדף, אלא את השולחן של המעצבים, את השרטוטים שעדיין מצוירים בעיפרון, את השיחות שמתקיימות סביב כוס קפה בחדר עבודה. ככה מצאתי את עצמי בסטודיו של Workpro, יושב בפינה ושם לב לכל פרט קטן—לרשימות על הלוח, לדגמים שלא יצאו לשוק, ולתהליך שבו רעיון הופך לכלי עבודה אמיתי.
מה שמשך אותי מיד היה השקט המוזר ששרר בחדר מלא אנשים. לא היה רעש של מכונות, אלא ריכוז כמעט טקסי. ראיתי מעצב שמחזיק בידו דגם ראשוני של workpro utility knife, מסובב אותו מצד לצד, כאילו הוא בודק לא רק את הפלדה אלא את הסיפור שהיא תספר. על השולחן שלו היו פזורים חומרים שונים: ידיות מגומי, מתכת בעיבודים שונים, ואפילו דפים מלאים ברעיונות על איך להביא נוחות ליד של פועל שעובד איתה כל היום.
באותו רגע הבנתי עד כמה ההשקעה כאן חורגת מעבר ל"לעשות סכין טובה". הם מדברים על משקל, על איזון, על איך היד לא תתעייף גם אחרי שעות. שמעתי מעצב אחר אומר: "אנחנו לא מעצבים כלי, אנחנו מעצבים חוויה של עבודה." המשפט הזה נשאר איתי. זה לא היה דיבור של שיווק, אלא של אנשים שבאמת מבינים כמה משמעות יש לפרטים הקטנים.
בין כל הדגמים הלא־מוגמרים, הבחנתי באחד שלא נראה כמו שום דבר שראיתי קודם. הקווים שלו היו חדים אבל הידית רכה, השילוב כמעט פרדוקסלי. המעצבת שעבדה עליו הסבירה לי שזה ניסוי בשימוש בחומר חדש, שמעניק אחיזה יציבה גם אם הידיים מזיעות או עייפות. היא אמרה בחיוך: "אם זה יצליח, זה יחסוך לאנשים עשרות רגעים של תסכול ביום עבודה." זה גרם לי לחשוב על כל אותם רגעים קטנים שבהם כלי עבודה מאכזב אותך—וכמה זה נדיר לפגוש מוצר שמתוכנן כדי למנוע את זה.
עוד פרט ששמתי לב אליו הוא איך כל מעצב נושא איתו חוויות אישיות. אחד סיפר שהוא בילה שנים בשטח, עבד באתרי בנייה, והיום הוא מביא את כל התובנות מהחיים האמיתיים אל תוך השולחן הזה. אחר סיפר שהאב שלו היה נגר, והוא זוכר איך סכינים זולים היו נשחקים במהירות, וכמה תסכול זה יצר. כל סיפור אישי כזה מתורגם לבחירה חומרית, לזווית חדה יותר או לידית עמידה יותר.
הרגע המרגש ביותר היה לראות איך הם בודקים את המוצר. לא מבחני מעבדה יבשים, אלא בדיקות אמיתיות: לחתוך קרטון, לפתוח קופסה, להתמודד עם שכבות של חומרים שונים. ראיתי איך כל ניסיון כזה נרשם, איך הם מתווכחים אם זה "חלק מדי" או "צריך עוד קצת התנגדות". זו הייתה הצצה נדירה לכך שעיצוב כלי עבודה הוא לא רק הנדסה, אלא גם אמנות.
כשיצאתי מהסטודיו, נשארתי עם תחושה של קרבה למותג. הבנתי שכל סכין עבודה של Workpro הוא לא תוצר של פס ייצור קר, אלא של שולחן מלא מחשבה, של אנשים שחיים ונושמים את הצרכים של מי שיעבוד איתו. זה החיבור האנושי הזה—בין המעצב לבין המשתמש העתידי—שנותן לכלי עבודה פשוט ערך נוסף, כזה שאי אפשר למדוד במספרים.
