blog

מחבר: Chloee Hewett

  • כשמצאתי את Furla ישראל והבנתי שזו לא עוד תיק רגיל

    יש דברים בחיים שאתה חושב שאתה מכיר – כמו הקפה של הבוקר שלך, הדרך לעבודה, או היכולת שלך להגיד “אני לא צריך עוד תיק”. ואז מגיע הרגע הזה שבו אתה מחזיק בפעם הראשונה תיק של furla ישראל, והאמת? זה רגע ששובר את כל ההגנות שבנית לעצמך.

    הכרתי את המותג במקרה, בהפסקת צהריים שגרתית. חברה מהעבודה נכנסה עם תיק חדש, מונח אצלה על השולחן כמו תכשיט יקר. היא לא אמרה כלום, פשוט ישבה. אני, בתור אחת שחושבת שראתה כבר הכל בעולם התיקים, מצאתי את עצמי בוחנת כל תפר, כל רוכסן, ואפילו את הצל של הידית על השולחן. משהו שם היה שונה – לא מוגזם, לא מתאמץ, פשוט נכון.

    כשנגעתי בחומר, הרגשתי את זה מיד – מרקם שמרגיש כאילו הוא נבנה בשביל לשרוד שנים, אבל גם מספיק רך כדי להרגיש בבית. כאילו יש בו את השילוב הזה בין עמידות לחום אנושי, כמו חיבוק שאתה לא רוצה שייגמר. והצבעים? לא עוד שחור-לבן שראית בכל מקום. זו הייתה פלטת גוונים שגורמת לך להרגיש שגילית שפה חדשה.

    כשמצאתי את Furla ישראל והבנתי שזו לא עוד תיק רגיל

    אחרי שבוע נשברתי. הלכתי לבדוק בעצמי את החנות. זה לא היה "מסע קניות" – זה היה כמו לפגוש חבר ותיק שלא ראית שנים. בכל מדף היה סיפור אחר: אחד על ערב בעיר, אחד על טיסה ספונטנית, אחד על בוקר חורפי שבו אתה צריך רק תיק שירים לך את מצב הרוח. אפילו הרוכסנים נפתחו ונסגרו בקלות כזו, כאילו הם יודעים מראש מה אתה צריך.

    הקנייה שלי לא הייתה מתוכננת, אבל גם לא הייתה חרטה. מהרגע שיצאתי עם התיק, הרגשתי שמשהו בתדמית שלי השתנה. אנשים התחילו לשים לב לפרטים – לא רק לבגדים שלי, אלא גם לאיך אני מחזיקה את עצמי. לא מדובר כאן ב"מותג יוקרתי" במובן הקר, אלא בתחושה שהעולם שם לב אליך בדרך אחרת.

    השיא היה באירוע משפחתי, כשדודה שלי, שתמיד יש לה מה להגיד על הכל, עצרה ואמרה: "התיק הזה… זה בדיוק את". וזה הרגע שבו הבנתי – Furla לא מנסה לשנות אותך, היא פשוט מחזקת את מה שכבר שם.

    עכשיו, בכל פעם שאני יוצאת מהבית, אני בוחרת את התיק שלי כמו שאחרים בוחרים שיר שיפתח להם את היום. הוא לא רק אקססורי, הוא חלק מהשפה שלי. ואני? אני רק מחכה לרגע שמישהו ישאל מאיפה הוא – ואז לחייך, כי אני יודעת שאי אפשר באמת להסביר את זה עד שמרגישים.

  • מדריך הישרדות של נוסע יומי עם sam edelman loafers

    יש ימים שבהם אני מרגיש שהדרך מהבית לעבודה היא לא פחות ממשימת הישרדות. לא מדובר רק בפקקים שמתחילים עוד לפני שיצאתי מהחניה, אלא גם במזג האוויר שמחליט להתחלף שלוש פעמים בשעה, ובדרישה המוזרה של העולם שאגיע לעבודה עם חיוך כאילו קיבלתי בונוס. כאן נכנס לתמונה הטריק שלי – נעליים שהופכות את כל הטירוף הזה למעט יותר נסבל.

    בפעם הראשונה שנעלתי את sam edelman loafers שלי, זה היה בוקר חורפי, כזה שבו אתה חצי רץ לאוטובוס וחצי שואל את עצמך למה לא נשארת במיטה. הפלא הוא שלא משנה כמה מיהרתי, הנעליים האלו גרמו לי להיראות כאילו אני צועד על מסלול אופנה ולא על מדרכה רטובה. היה בזה משהו מרגיע – מין שילוב של נוחות מושלמת עם מראה מוקפד.

    כשהגעתי לעבודה, אפילו מנהלת המחלקה – זו שמצליחה למצוא פגם בכל דבר – עצרה והעיפה מבט. "הנעליים חדשות?" היא שאלה, כאילו מדובר בחלק מתוכנית לשדרוג תדמית אישית. עניתי לה שזו סתם דרך לשרוד את השעות הארוכות בין פגישה לפגישה בלי שקרסוליי יכריזו שביתה. היא צחקה, אבל אחר כך ראיתי אותה בוחנת את האתר של המותג בהפסקת הצהריים.

    היתרון האמיתי התגלה בערב, כשעברתי ישירות מהעבודה לפגישה עם חברים. לא היה צורך להחליף נעליים או לחשוב איך אני נראה – הנעליים האלו עבדו שעות נוספות, ועשו את המעבר מהסגנון העסקי לסטייל הקז'ואלי בלי למצמץ. אפילו במדרגות התלולות של הבר, הן שמרו עליי יציב, וזה הישג לא קטן אחרי יום כזה.

    יום אחד, בדרך הביתה, נשבר לי הכפתור במעיל בדיוק כשהתחיל לרדת גשם. מצאתי את עצמי רץ לתחנה, מגזים בקפיצות כדי להימנע משלוליות. מישהו מאחוריי צעק "אחי, זה נראה כמו פרסומת לנעליים", ואני מודה – זה באמת הרגיש ככה. לא בגלל שהייתי יבש (לא הייתי), אלא בגלל שהנעליים עדיין נראו כאילו יצאו מהקופסה.

    ואולי זה העניין – בעולם של נסיעות יומיומיות, לחץ ותנאי שטח משתנים, יש משהו מנחם בלדעת שלפחות רגליך מסודרות. שהן לא רק נוחות אלא גם משדרות שאתה בשליטה, אפילו כשאתה בכלל לא. ובינינו? זה כבר חצי מההישרדות.

    אז אם מישהו בעבודה ישאל אותי מה הסוד שלי, אני פשוט אחייך ואגיד: "זה לא סוד, זה פריט חובה". ואולי, בפעם הבאה, אני אספר את כל הסיפור… או שאשאיר אותם לנחש. אחרי הכול, כל נוסע יומי צריך לשמור לעצמו קלף אחד בשרוול.

  • Inuikii Winter Shoes: הנעליים שהפכו את החורף שלי לעונה האהובה

    לפני שגיליתי את Inuikii winter shoes, החורף היה עבורי עונה של פשרות. או להתכרבל בבית עם גרביים עבות, או לסבול בנעליים לא נוחות שרק הצליחו לשמור על חום הרגליים. הכל השתנה כשקניתי את זוג ה-Inuikii הראשון שלי לפני שנתיים, ומאז הפכתי למעריצה מסורה של המותג.

    הזוג הראשון שלי, דגם Arctic בצבע אפור-סגול, הגיע באריזה שהרגישה כמו מתנת חג מולד. כבר במגע הראשון הרגשתי את האיכות – הבד החם אך הנושם, הסוליה המונעת החלקה, והריפוד הפנימי הרך שהרגיש כמו חיבוק לרגליים. מה שהדהים אותי היה כמה הן היו קלות למרות הבידוד התרמי המעולה. יכולתי ללכת בהן שעות בלי להרגיש שאני סוחבת מגפיים כבדות.

    המבחן האמיתי הגיע בסופת שלגים בטיול בצפון. בעוד אחרים התקשו ללכת על המדרכות הקפואות, אני הרגשתי בטוחה ויציבה. הנעליים לא רק שמרו על רגליי יבשות וחמות – הן עשו את זה בלי לוותר על סטייל. החבר'ה בקבוצה התחילו לשאול איפה קניתי, וכך הפכתי לשגרירה לא רשמית של Inuikii winter shoes בישראל.

    מה שהופך את הנעליים של Inuikii למיוחדות כל כך זה השילוב בין טכנולוגיה לעיצוב. הדגם Snow Angel שלי, למשל, מגיע עם מערכת בידוד תרמית מתקדמת שפותחה במקור עבור נעלי טרקים בהרים הגבוהים, אבל נראית כמו נעלי אופנה עירוניות לגמרי. הצבעים המיוחדים – סגולים עמוקים, כחולים קרים וירוקי אורן – מוסיפים נגיעות צבע שמשדרגות כל מעיל חורף.

    אחד הרגעים הכי משמעותיים היה כשגיליתי שהנעליים האלה מתאימות לא רק לשלג. הגשם הכבד של חודש דצמבר בתל אביב? לא בעיה. הבוץ בפארק הירקון אחרי ימי גשם? ה-Inuikii שלי טיפלו בזה בקלות. ואפילו בימים הקרים והיבשים הן נותרו נוחות להפליא, עם ריפוד פנימי שאינו מגרה את העור גם אחרי יום שלם של הליכה.

    היום יש לי בארון שלושה זוגות שונים של Inuikii, כל אחד מתאים לסיטואציות אחרות. הדגם הפופולרי Frosty לצאת לבילוי ערב, ה-Tundra לטיולי סוף שבוע, וה-Polaris האלגנטי לימי עבודה במשרד. מה שמשותף לכולם הוא היכולת להפוך כל יום חורף קודר להרבה יותר נעים וסטיילי.

    לאחרונה הבחנתי איך המותג משתכלל עם השנים. הדגמים החדשים כוללים סוליות גמישות עוד יותר וטכנולוגיות חדשות לשמירת חום. אם יש לי בקשה אחת ליצרנים – תוסיפו עוד דגמים בצבעים בהירים שיתאימו גם לימות המעבר.

    כשאני מסתכלת על הנעליים שלי היום, אני רואה יותר מאשר פריט אופנה. אני רואה את ההרפתקאות שעברתי איתן, את החברים שהכרתי בזכות השיחות שהתחילו ממחמאות על הנעליים, ואת הביטחון שהן נותנות לי לצאת ולהנות מהחורף במקום רק לשרוד אותו. ובעולם שבו רוב הנעליים החורפיות מוותרות על עיצוב לטובת פונקציונליות, Inuikii מוכיחות שאפשר וצריך לקבל את שני העולמות.

  • ההפתעה של העונה: איך israel gill שכנע אותי לחבוש כובע גם כשאין שמש

    בתור בלוגר סקירות ותיק (ויש שיאמרו חובב מזג אוויר קיצוני), יצא לי ללבוש, למדוד, לבחון ולהזיע בתוך כל סוג בגד שעמד למבחן זמן ורוח. ויש בגד אחד – סוג של גביע קדוש אם תרצו – שתמיד גרם לי להרים גבה: בגדי שיט. כלומר, אני לא בדיוק שייט. גם לא דייג. לפעמים אני שותה מים מינרליים עם פלח לימון ומרגיש ימי, אבל שם זה נגמר.

    אבל אז הגיע israel gill, מותג עם וייב ימי ופרקטיקה שמפתיעה אפילו חובבי קרקע יבשה כמוני. אמרתי לעצמי: נו טוב, בוא נבדוק. מקסימום אראה כמו מלח בדימוס. מקסימום אקבל הרטבת חושים חיובית.

    הפריט הראשון שנחת אצלי היה מעיל קל משקל. נראה תמים, כמעט מתנצל, אבל ברגע שיצאתי איתו לבוקר חורפי עם רוחות שמזכירות לי למה אני שונא את ינואר – הבנתי שזה לא עוד מעיל. יש שם חומר שמרגיש כמו קסם – עמיד למים אבל לא גורם לך להזיע כמו בטיול שנתי, גמיש בלי להתנדנד, ואיכשהו גרם לי להרגיש כאילו אני בדרך לסירה, גם כשבסך הכל הייתי בדרך לדואר.

    אחר כך הגיע הכובע. תראו, אני אדם שלא חובש כובעים. הכובע ואני לא חברים. אבל יש משהו בכובע של גִיל שגרם לי לשכוח את זה. אולי זה העובדה שהוא קליל, נושם, ולא נותן לשמש לטגן לי את הקרקפת, ואולי זה פשוט כי הוא עושה לי צל גם על הדימוי העצמי. כל מקרה – לבשתי. אהבתי. נשארתי איתו אפילו בתוך הבית. אפילו כשהשמש כבר שקעה.

    הפריט שהכריע אותי סופית? זוג מכנסיים קצרות. אני יודע, זה נשמע פשוט, אבל בתוך הפשטות מסתתרת התחכמות: כיסים בדיוק איפה שצריך, בד שמתייבש לפני שהבנת שנרטבת, וגזרה שלא גורמת לך להיראות כמו מדריך בבריכת קיץ. המכנסיים האלה עברו איתי טיול, שפשוף בחול, והתייבשות על הספה – ושרדו את כולם בלי לנטוש.

    אני לא אטעה ואגיד לכם שהפכתי לשייט. אני עדיין לא יודע לקשור חבל או לומר “קדמת הספינה” בלי לגגל קודם. אבל מה שכן – בגדים של israel gill גרמו לי להרגיש מוכן להרפתקה, גם אם ההרפתקה היא פשוט לצאת מהבית בגשם מבלי להתפרק.

    האם זה הופך אותי למבין באופנה ימית? כנראה שלא. האם אני מרגיש קצת יותר קפטן של החיים שלי? דווקא כן.

    אז אם אתם גם לא שייטים אבל מעריכים בגדים שלא מבזבזים את הזמן שלכם – תנו לגיל צ'אנס. מקסימום תרגישו שאתם בדרך למרינה. מינימום תישארו יבשים.

  • מה מסתתר מאחורי הקסם של house of cb ישראל

    בזמן האחרון, התחלתי להתעניין לא רק בבגדים עצמם, אלא במה שקורה הרבה לפני שהשמלות תלויות על הקולבים. כבלוגרית שחוקרת את הסיפורים שמאחורי המותגים, אני יודעת שסטייל אמיתי לא נולד רק על מסלול או באינסטגרם – הוא נרקם בין דפי סקיצות, בשעות הקטנות של הלילה, כשמעצבת מתלבטת אם להצמיד עוד תפר, או להשאיר את הקו נקי. וככה, הגעתי לסיפור של house of cb ישראל – מותג שכולו תעוזה, דיוק ובעיקר הרבה לב.

    הזדמן לי להציץ בסטודיו הלונדוני של המותג, ולמרות כל הפוסטים המלוטשים ברשת, המציאות הייתה דווקא פשוטה וחדה: שולחן עבודה עמוס גזרות ידניות, פתקיות עם שמות לקוחות, בדיקה של כל בד מול אור, ומדידות חוזרות על דוגמנית אמיתית – לא רק בובה. זה לא היה מפעל, זה היה חדר עם נשמה. ראיתי איך שמלה שמופיעה בקטלוג של האתר, עוברת שבע גירסאות עד שהיא “מושלמת” מבחינת הצוות.

    וזה כנראה הסוד. השמלות של house of cb לא נועדו רק לצילום. הן בנויות כדי להחזיק גוף אמיתי, תנועה אמיתית. כל מחוך – תומך איפה שצריך, כל כתפייה – מונחת במדויק. אחת המעצבות הסבירה לי שהן מתחילות כל עיצוב עם מחשבה על איך האישה תרגיש כשהיא לובשת אותו. בטוחה בעצמה. יציבה. מתוחכמת בלי להתאמץ.

    מה מסתתר מאחורי הקסם של house of cb ישראל

    אבל הסיפור לא עוצר בעיצוב. ברשת ראיתי אינספור לקוחות שהעלו תמונות שלהן בשמלות של המותג – מסיבות, חתונות, אירועים משפחתיים. מה שמרתק הוא שכל אחת נראית שונה, אבל כולן משדרות את אותו דבר: נוכחות. ביקרתי גם בקהילות אונליין, ושם קלטתי את הפן הכי מרגש – נשים שהעידו איך זו הפעם הראשונה שהן מרגישות נשיות ולא מוחצנות, חזקות ולא מצועצעות.

    כשהגעתי לאתר של house of cb ישראל, הבנתי כמה מדויקת התאמת המותג לקהל המקומי. לא רק המידות, אלא גם הגישה – הכרה ביופי בגיוון, השאיפה למראה מתוחכם מבלי לוותר על נוחות או איכות. לא מדובר פה בעוד מותג אופנה שמוכר פנטזיה. מדובר במותג שבונה דיאלוג עם הלקוחה שלו, דרך תפרים וחומרי גלם.

    כחוקרת של עולמות עיצוב, קשה שלא להעריך את האומץ להישאר נאמנים לערכים בעולם של שינויים מהירים וטרנדים חולפים. זה מותג שמחזיק קו ברור – חצוף, אלגנטי, מדויק. וכשאני לובשת את אחת השמלות שלהם? אני לא רק לובשת עיצוב יפה – אני לובשת סיפור, מחשבה, השקעה. אני לובשת כוונה.

    ולכן, בפעם הבאה שמישהי שואלת אותי "מאיפה השמלה?", אני עונה בגאווה – house of cb. אבל יותר מזה, אני מספרת את הסיפור. כי כשמותג נותן לך תחושת ערך, זה הרבה מעבר לבגד. זה מקום ששווה לעצור בו, להתבונן, ולגלות מה באמת גורם לנו להרגיש יפות.

  • הנעליים שעושות את הרושם: למה Gabor shoes israel הן חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי

    כשהתחלתי לעבוד בתור דיילת ייצוג באירועים – תערוכות, כנסים, השקות – לא באמת תיארתי לעצמי כמה משמעות יש לפרטים הקטנים. הלבוש, האיפור, השיער – הכול צריך להיות מדויק, מנומס, אלגנטי. אבל דבר אחד שלמדתי ממש על ההתחלה? שמה שחשוב באמת זו הנעל. לא רק שתהיה יפה, אלא שתאפשר לך לעמוד שעות, להיראות מקצועית, ולהרגיש בטוחה. מבחינתי, Gabor הפכו מאז לא רק לבחירה – אלא להרגל עבודה.

    לא אשכח את הפעם הראשונה שענדתי זוג עקבים של מותג אחר, יפהפה – אבל אחרי שעתיים הרגשתי כאילו אני עומדת על אבנים. חייכתי ללקוחות, חילקתי קטלוגים, והפנים שלי אמרו "ברוכה הבאה", אבל הרגליים צעקו "הצילו". בסוף אותו ערב הבטחתי לעצמי: לא שוב.

    אחרי המלצה של קולגה ותיקה, הגעתי אל gabor shoes israel – לא הכרתי קודם, אבל ברגע שנעלתי את הזוג הראשון שלי, הרגשתי את ההבדל. מדובר בנעליים שמבינות בדיוק מי נועלת אותן: נשים שנמצאות על הרגליים כל היום, שרוצות להיראות ייצוגיות, אבל לא מוכנות לשלם על זה בכאבים.

    הנעליים שעושות את הרושם: למה Gabor shoes israel הן חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי

    אני בוחרת בדרך כלל דגמים עם עקב בינוני וריפוד פנימי – כאלה שמחמיאים לרגל, נראים אלגנטיים, אבל לא גורמים לי לחשוב על גרביים תרמיים אחרי כל משמרת. בצבעים קלאסיים כמו שחור, ניוד או כחול כהה, שתמיד משתלבים עם מדי האירוע. ותתפלאו – מרגע שעברתי ל-Gabor, התחילו לשאול אותי הרבה יותר "באיזו סוכנות את?", או לומר לי "את נראית ממש מקצועית". לא שיניתי כלום – חוץ מהנעליים.

    מה שאני הכי אוהבת זה שגם אחרי יום שלם של עבודה – מתשע בבוקר עד שבע בערב – אני יורדת מהעקבים בלי לרצות לזרוק אותם לפח. להפך. לפעמים אני שוכחת בכלל להחליף, והולכת איתם גם הביתה. לא בגלל עצלנות – בגלל נוחות אמיתית.

    באחד הכנסים הגדולים באילת, בו עמדתי ליד דוכן בינלאומי והעברתי שעות בדיבור מול לקוחות מחו"ל, הרגשתי שכל תנועה שלי משדרת ביטחון. הנעליים שלי לא רק תמכו בי פיזית, הן שידרו שאני יודעת בדיוק מה אני עושה. כשלקוחה אמרה לי "את מאוד אלגנטית, כל הכבוד על ההופעה", חייכתי – אבל בלב, חלק מהמחמאה הלך ל-Gabor.

    זה אולי נשמע שטחי – אבל בעולם שבו הרושם הראשוני חשוב, נעליים הן לא רק פריט לבוש. הן כלי עבודה. הן משדרות מי אנחנו, איך אנחנו תופסות את עצמנו, ועד כמה אנחנו מוכנות לשים לב לפרטים.
    עבורי, Gabor הן לא מותג אופנה – הן שותפות לשגרה. כאלה שאני סומכת עליהן בבוקר לחוץ, באירוע יוקרתי, או כשאני פשוט צריכה לדעת שהרגליים שלי יהיו בסדר גם אחרי עשר שעות.

    אז אם אתן עובדות בתחומי הייצוג, השירות או כל מקצוע שדורש גם מראה מוקפד וגם שעות על הרגליים – תעשו לעצמכן טובה, ותנו צ’אנס לנעליים שלא רק נראות טוב, אלא גם עובדות בשבילכן.
    כי כשאת מרגישה טוב – את גם נראית טוב. ו־Gabor עוזרות לי לעשות בדיוק את זה, כל יום מחדש.

  • איך Brixton הפכו לפריט הכי קבוע בארון שלי

    אני סטודנט שנה שלישית למדעי החברה, ויש דברים שלמדתי לא מההרצאות – אלא מהחיים עצמם. למשל, איך לבחור כובע שלא יגרום לך להיראות כאילו אתה בדרך למסיבת תחפושות, או איך להרכיב הופעה שאתה באמת מרגיש בה אתה. איכשהו, כל זה התחיל ברגע קטן אחד בתחנה המרכזית של ירושלים, באמצע דצמבר, כשחבר שאל אותי: "תגיד, למה אתה תמיד נראה כאילו אתה שוכח משהו על הראש?"

    הוא לא טעה. במשך שנים הייתי מאלו שתמיד ממהרים, עם קפוצ'ון, תרמיל כבד וחיוך מנומס. ואז, במקרה ממש, מצאתי באינסטגרם פוסט של מישהו עם כובע שטוח, חולצת פלאנל פתוחה מעל טי־שירט לבנה, ונעלי סניקרס פשוטות. סגנון כזה שהוא גם קליל וגם מגובש. חיפשתי בתגיות – וראיתי שזה של Brixton.

    נכנסתי לאתר של brixton hats. לא תכננתי לקנות, סתם מתוך סקרנות. אבל תוך פחות מחמש דקות כבר מצאתי את עצמי עם לבטים בין שני דגמים – כובע פדורה בגוון זית או כובע מצחייה עם טקסטורה מחוספסת. בסוף הלכתי על השני, כי הוא הרגיש לי קצת פחות "מתאמץ" ויותר אני.

    איך Brixton הפכו לפריט הכי קבוע בארון שלי

    מהרגע שהוא הגיע, הוא פשוט השתלב לי בלוק. אני לא יודע אם זה הצורה, החומר או העובדה שזה כובע שלא מתכווץ אחרי פעם אחת בכביסה – אבל משהו בו פשוט עבד. הבנות בקמפוס שמו לב, אפילו המרצה שלי במדיה חזותית אמר פעם "הופעה חכמה היום". וזה גרם לי להבין שזה לא רק כובע – זו אמירה קטנה של סגנון.

    הכי כיף ב־Brixton זה שהם לא עושים רושם שהם מנסים יותר מדי. זה לא זועק "מותג", לא מרגיש פלצני, וזה בדיוק מה שסטודנטים מחפשים היום – משהו שנותן תחושת ייחוד בלי לגרום לך להרגיש כמו דוגמן שנכנס בטעות להרצאה של פילוסופיה.

    הכובע הזה הפך לחלק בלתי נפרד ממני. בבקרים שאני לא מספיק לסדר את השיער – הוא מציל אותי. כשאני יוצא לקפה עם חברים או אפילו לדייטים – הוא נותן לי ביטחון, בלי שאני צריך לחשוב על זה. ואם אתם שואלים אותי? כל אחד צריך פריט אחד בארון שנותן לו את ההרגשה הזאת.

  • למה התאהבתי ב־Sam Edelman ישראל

    כבר מגיל צעיר היה לי קטע עם עיצוב. לאו דווקא טרנדים או לוגואים צעקניים – אלא דווקא הדברים הקטנים, אלה שמפתיעים אותך בזווית העין: רצועה לא שגרתית, שילוב של טקסטורות שלא אמור לעבוד – אבל איכשהו עובד מדהים. אולי בגלל זה, כשנתקלתי לראשונה בזוג נעליים של sam edelman ישראל, הרגשתי שמשהו שם מדבר בדיוק בשפה שלי.

    אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול – חלון ראווה תל אביבי שגרם לי לעצור, למרות שהייתי ממהרת. זוג סנדלים בגוון ירוק־פיסטוק עם אבזם מוזהב בצד. שילוב שהיה יכול להיראות מצועצע בכל מותג אחר, אבל פה – היה פשוט מושלם. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי ש־Sam Edelman יודע לשחק עם גבולות. לקחת את מה שמוכר – ולסובב אותו חצי סיבוב שמרגיש לגמרי חדש.

    אבל Sam Edelman הוא לא רק עיצוב יפה. מהר מאוד הבנתי שמאחורי כל דגם עומדת מחשבה עמוקה על נוחות, פרקטיות והתאמה לחיים האמיתיים. את יודעת, החיים שבהם את רצה לאוטובוס, קופצת לפגישה, ובערב עוד יוצאת עם חברות לקוקטייל. הנעליים שלו לא רק מחזיקות מעמד – הן עושות את זה בסטייל.

    למה התאהבתי ב־Sam Edelman ישראל

    המותג עצמו נוסד בארה״ב, ומאחוריו עומד המעצב סם אדלמן – איש שחי ונושם נעליים כבר עשרות שנים. הוא התחיל את הקריירה שלו בעולם הבוטיקים, והצליח לשלב בעיצוביו את המורשת האמריקאית עם קריצה אירופאית אלגנטית. וזה מה שיפה – כל זוג נראה כאילו נולד ללבוש אותו עם ג׳ינס פשוט, אבל גם עם שמלה שחורה באירוע ערב.

    אחד הדברים שאני הכי אוהבת ב־sam edelman ישראל הוא המגוון. יש שם הכל – ממוקסינים קלאסיים ועד עקבים בגוונים מטורפים, מסנדלי חבל קיציים ועד מגפונים עם עקב גס מדויק. כל פעם שאני נכנסת לאתר או לחנות, אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים. קשה לבחור – אבל איכשהו תמיד יוצאת עם משהו שבדיוק היה חסר לי (גם אם לא ידעתי את זה לפני).

    ולא פחות חשוב – איכות. באמת. אני כזו שבודקת תפרים, מסתכלת על הסוליה, בוחנת איך הרוכסן יושב. הנעליים של Sam Edelman עוברות את הבדיקה שלי כל פעם מחדש. הן שורדות עונות שלמות, הליכות ארוכות, ולפעמים אפילו גשם תל אביבי הפכפך – ועדיין שומרות על הצורה והצבע כאילו הרגע יצאו מהקופסה.

    אז אם את, כמוני, אוהבת עיצוב שלא מפחד להיות קצת שונה, נעליים שמצליחות לשלב שובבות עם שיק מתוחכם – את חייבת להכיר את sam edelman ישראל. לא כדי ללכת עם מה שכולם לובשים, אלא כדי למצוא את הזוג שיגרום לך לחייך בכל פעם שתביטי למטה.

    כי בסוף, כל הופעה טובה מתחילה מהקרקע. ולפעמים, כל מה שצריך כדי להרגיש מיוחדת – זה רק זוג נעליים אחת שעשו באהבה.

  • River Island Israel – כשאופנה בריטית מקבלת טוויסט מקומי

    בין כל המותגים ששוטפים אותנו בעידן האינסטגרם והטיקטוק, נדיר לפגוש בית אופנה שמצליח לשמור על זהות ברורה מצד אחד, ולהתחדש באופן טבעי מצד שני. ואז יש את River Island, מותג בריטי עם ותק של יותר מ־70 שנה, שמצליח להישאר רלוונטי – ולא רק רלוונטי, אלא גם מעורר השראה.

    הסיפור של River Island מתחיל בלונדון של שנות ה־40, כשברנרד לואיס פתח חנות קטנה לבגדים. בהתחלה זה היה עסק משפחתי צנוע, אבל האהבה לאופנה, היכולת לזהות טרנדים לפני כולם, ובעיקר השילוב בין נגישות לעיצוב – הם שדחפו את המותג קדימה. לאורך השנים הוא החליף שמות, עבר מהפכים, צמח, התבגר – ובסוף הפך לשם שמזוהה עם סגנון עכשווי, נועז, ועם הרבה אופי.

    המיוחד ב־River Island הוא שהוא לא מנסה להיות "גבוה מדי" או "רחוב מדי". יש בו איזון נדיר בין מראה אלגנטי לבין משהו קליל, קצת שובב. זה מקום שבו תמצאו גם בלייזרים מוקפדים וגם שמלות קיץ צבעוניות, ג'ינסים מושלמים לצד אקססוריז מדויקים – מבלי להתפשר על הסטייל או על הנוחות.

    River Island Israel – כשאופנה בריטית מקבלת טוויסט מקומי

    כשהמותג עשה עלייה לישראל תחת האתר river island israel, זו הייתה חדשות מעולות לכל חובבי האופנה המקומיים. לא עוד משלוחים מחו"ל, לא עוד ניחושים במידות – עכשיו הכול נגיש, מותאם לאקלים, וקל לתפעול. אבל מה שהכי מעניין הוא לראות איך River Island מצליח להשתלב כאן כל כך טוב, בלי לאבד את השורשים הבריטיים שלו.

    אני זוכרת את הפעם הראשונה שקניתי מהם – חצאית מידי פרחונית עם גומי במותן, שהפכה ל"פריט הדגל" שלי בקיץ ההוא. כל פעם שלבשתי אותה, קיבלתי מחמאות. היא נוחה, לא מתפשרת על הגזרה, ומרגישה מיוחדת, לא כזו שרואים על כל אחת. וזה בדיוק מה שאני מחפשת באופנה – לא רק משהו יפה, אלא משהו שמרגיש כמו אני.

    מאז, River Island מלווה אותי בעונות משתנות – מעילים עם חיתוך מושלם לחורף, חולצות מכופתרות שעובדות גם לעבודה וגם לדייט, תיקי צד שמרימים כל לוק. ותמיד, אבל תמיד, יש שם משהו לא צפוי – גימור מעניין, הדפס מיוחד, או שילוב צבעים שאני לא הייתי חושבת עליו בעצמי.

    המותג גם עושה עבודה לא רעה בכלל בהיבטים של קיימות – הם לא מדברים על זה יותר מדי, אבל כן פועלים לצמצם שימוש בחומרים מזהמים, לקדם ייצור אחראי, ולתמוך ביוזמות חברתיות. וזה מבחינתי תמיד בונוס – לדעת שהסטייל שלי לא בא על חשבון מישהו אחר.

    בסופו של דבר, River Island הוא לא "עוד" מותג. הוא מקום שבו את יכולה להיות מי שאת – אלגנטית, נינוחה, יצירתית או פשוט… את. בלי רעש מיותר, בלי סיסמאות. רק בגדים טובים, מעוצבים, במחירים נגישים, עם טאצ' בריטי ששובר את השגרה הישראלית. ואם עוד לא ביקרת באתר river island israel – אולי זה הזמן. לא בשביל לקנות, רק בשביל להציץ. אבל אני מזהירה מראש – קשה להישאר רק בצפייה.